| Chapter 9 |
1 | בשנת אחת לדריוש
בן־אחשורוש מזרע
מדי אשר המלך על
מלכות כשדים׃
|
|
2 | בשנת אחת למלכו
אני דניאל בינתי
בספרים מספר השנים
אשר היה דבר־ יהוה
אל־ירמיה הנביא
למלאות לחרבות
ירושלם שבעים שנה׃
|
|
3 | ואתנה את־פני
אל־אדני האלהים
לבקש תפלה
ותחנונים בצום ושק
ואפר׃
|
|
4 | ואתפללה ליהוה
אלהי ואתודה ואמרה
אנא אדני האל
הגדול והנורא שמר
הברית והחסד
לאהביו ולשמרי
מצותיו׃
|
|
5 | חטאנו ועוינו
והרשענו ומרדנו
וסור ממצותך
וממשפטיך׃
|
|
6 | ולא שמענו
אל־עבדיך הנביאים
אשר דברו בשמך
אל־מלכינו שרינו
ואבתינו ואל כל־עם
הארץ׃
|
|
7 | לך אדני הצדקה
ולנו בשת הפנים
כיום הזה לאיש
יהודה וליושבי
ירושלם ולכל־ישראל
הקרבים והרחקים
בכל־הארצות אשר
הדחתם שם במעלם
אשר מעלו־בך׃
|
|
8 | יהוה לנו בשת
הפנים למלכינו
לשרינו ולאבתינו
אשר חטאנו לך׃
|
|
9 | לאדני אלהינו
הרחמים והסלחות כי
מרדנו בו׃
|
|
10 | ולא שמענו בקול
יהוה אלהינו ללכת
בתורתיו אשר נתן
לפנינו ביד עבדיו
הנביאים׃
|
|
11 | וכל־ישראל עברו
את־תורתך וסור
לבלתי שמוע בקלך
ותתך עלינו האלה
והשבעה אשר כתובה
בתורת משה
עבד־האלהים כי
חטאנו לו׃
|
|
12 | ויקם את־דבריו
אשר־דבר עלינו ועל
שפטינו אשר שפטונו
להביא עלינו רעה
גדלה אשר לא־נעשתה
תחת כל־השמים כאשר
נעשתה בירושלם׃
|
|
13 | כאשר כתוב בתורת
משה את כל־הרעה
הזאת באה עלינו
ולא־חלינו את־ פני
יהוה אלהינו לשוב
מעוננו ולהשכיל
באמתך׃
|
|
14 | וישקד יהוה
על־הרעה ויביאה
עלינו כי־צדיק
יהוה אלהינו
על־כל־ מעשיו אשר
עשה ולא שמענו
בקלו׃
|
|
15 | ועתה אדני אלהינו
אשר הוצאת את־עמך
מארץ מצרים ביד
חזקה ותעש־ לך שם
כיום הזה חטאנו
רשענו׃
|
|
16 | אדני ככל־צדקתך
ישב־נא אפך וחמתך
מעירך ירושלם
הר־קדשך כי
בחטאינו ובעונות
אבתינו ירושלם
ועמך לחרפה
לכל־סביבתינו׃
|
|
17 | ועתה שמע אלהינו
אל־תפלת עבדך
ואל־תחנוניו והאר
פניך על־מקדשך
השמם למען אדני׃
|
|
18 | הטה אלהי אזנך
ושמע פקחה עיניך
וראה שממתינו
והעיר אשר־נקרא
שמך עליה כי לא
על־צדקתינו אנחנו
מפילים תחנונינו
לפניך כי על־
רחמיך הרבים׃
|
|
19 | אדני שמעה אדני
סלחה אדני הקשיבה
ועשה אל־תאחר
למענך אלהי כי־
שמך נקרא על־עירך
ועל־עמך׃
|
|
20 | ועוד אני מדבר
ומתפלל ומתודה
חטאתי וחטאת עמי
ישראל ומפיל תחנתי
לפני יהוה אלהי על
הר־קדש אלהי׃
|
|
21 | ועוד אני מדבר
בתפלה והאיש
גבריאל אשר ראיתי
בחזון בתחלה מעף
ביעף נגע אלי כעת
מנחת־ערב׃
|
|
22 | ויבן וידבר עמי
ויאמר דניאל עתה
יצאתי להשכילך
בינה׃
|
|
23 | בתחלת תחנוניך יצא
דבר ואני באתי
להגיד כי חמודות
אתה ובין בדבר
והבן במראה׃
|
|
24 | שבעים שבעים נחתך
על־עמך ועל־עיר
קדשך לכלא הפשע
ולחתם חטאות ולכפר
עון ולהביא צדק
עלמים ולחתם חזון
ונביא ולמשח קדש
קדשים׃
|
|
25 | ותדע ותשכל מן־מצא
דבר להשיב ולבנות
ירושלם עד־משיח
נגיד שבעים שבעה
ושבעים ששים ושנים
תשוב ונבנתה רחוב
וחרוץ ובצוק
העתים׃
|
|
26 | ואחרי השבעים ששים
ושנים יכרת משיח
ואין לו והעיר
והקדש ישחית עם
נגיד הבא וקצו
בשטף ועד קץ מלחמה
נחרצת שממות׃
|
|
27 | והגביר ברית לרבים
שבוע אחד וחצי
השבוע ישבית זבח
ומנחה ועל כנף
שקוצים משמם
ועד־כלה ונחרצה
תתך על־שמם׃
|
|