| Chapter 7 |
1 | כה הראני אדני
יהוה והנה יוצר
גבי בתחלת עלות
הלקש והנה־לקש אחר
גזי המלך׃
|
|
2 | והיה אם־כלה לאכול
את־עשב הארץ ואמר
אדני יהוה סלח־נא
מי יקום יעקב כי
קטן הוא׃
|
|
3 | נחם יהוה על־זאת
לא תהיה אמר יהוה׃
|
|
4 | כה הראני אדני
יהוה והנה קרא לרב
באש אדני יהוה
ותאכל את־תהום רבה
ואכלה את־החלק׃
|
|
5 | ואמר אדני יהוה
חדל־נא מי יקום
יעקב כי קטן הוא׃
|
|
6 | נחם יהוה על־זאת
גם־היא לא תהיה
אמר אדני יהוה׃
|
|
7 | כה הראני והנה
אדני נצב על־חומת
אנך ובידו אנך׃
|
|
8 | ויאמר יהוה אלי
מה־אתה ראה עמוס
ואמר אנך ויאמר
אדני הנני שם אנך
בקרב עמי ישראל
לא־אוסיף עוד עבור
לו׃
|
|
9 | ונשמו במות ישחק
ומקדשי ישראל
יחרבו וקמתי
על־בית ירבעם
בחרב׃
|
|
10 | וישלח אמציה כהן
בית־אל אל־ירבעם
מלך־ישראל לאמר
קשר עליך עמוס
בקרב בית ישראל
לא־תוכל הארץ
להכיל
את־כל־דבריו׃
|
|
11 | כי־כה אמר עמוס
בחרב ימות ירבעם
וישראל גלה יגלה
מעל אדמתו׃
|
|
12 | ויאמר אמציה
אל־עמוס חזה לך
ברח־לך אל־ארץ
יהודה ואכל־שם לחם
ושם תנבא׃
|
|
13 | ובית־אל לא־תוסיף
עוד להנבא כי
מקדש־מלך הוא ובית
ממלכה הוא׃
|
|
14 | ויען עמוס ויאמר
אל־אמציה לא־נביא
אנכי ולא בן־נביא
אנכי כי־ בוקר
אנכי ובולס שקמים׃
|
|
15 | ויקחני יהוה מאחרי
הצאן ויאמר אלי
יהוה לך הנבא
אל־עמי ישראל׃
|
|
16 | ועתה שמע דבר־יהוה
אתה אמר לא תנבא
על־ישראל ולא תטיף
על־בית ישחק׃
|
|
17 | לכן כה־אמר יהוה
אשתך בעיר תזנה
ובניך ובנתיך בחרב
יפלו ואדמתך בחבל
תחלק ואתה על־אדמה
טמאה תמות וישראל
גלה יגלה מעל
אדמתו׃
|
|