| Chapter 7 |
1 | אללי לי כי הייתי
כאספי־קיץ כעללת
בציר אין־אשכול
לאכול בכורה אותה
נפשי׃
|
|
2 | אבד חסיד מן־הארץ
וישר באדם אין כלם
לדמים יארבו איש
את־אחיהו יצודו
חרם׃
|
|
3 | על־הרע כפים
להיטיב השר שאל
והשפט בשלום
והגדול דבר הות
נפשו הוא ויעבתוה׃
|
|
4 | טובם כחדק ישר
ממסוכה יום מצפיך
פקדתך באה עתה
תהיה מבוכתם׃
|
|
5 | אל־תאמינו ברע
אל־תבטחו באלוף
משכבת חיקך שמר
פתחי־פיך׃
|
|
6 | כי־בן מנבל אב בת
קמה באמה כלה
בחמתה איבי איש
אנשי ביתו׃
|
|
7 | ואני ביהוה אצפה
אוחילה לאלהי ישעי
ישמעני אלהי׃
|
|
8 | אל־תשמחי איבתי לי
כי נפלתי קמתי
כי־אשב בחשך יהוה
אור לי׃
|
|
9 | זעף יהוה אשא כי
חטאתי לו עד אשר
יריב ריבי ועשה
משפטי יוציאני
לאור אראה בצדקתו׃
|
|
10 | ותרא איבתי ותכסה
בושה האמרה אלי
איו יהוה אלהיך
עיני תראינה בה
עתה תהיה למרמס
כטיט חוצות׃
|
|
11 | יום לבנות גדריך
יום ההוא ירחק־חק׃
|
|
12 | יום הוא ועדיך
יבוא למני אשור
וערי מצור ולמני
מצור ועד־נהר וים
מים והר ההר׃
|
|
13 | והיתה הארץ לשממה
על־ישביה מפרי
מעלליהם׃
|
|
14 | רעה עמך בשבטך צאן
נחלתך שכני לבדד
יער בתוך כרמל
ירעו בשן וגלעד
כימי עולם׃
|
|
15 | כימי צאתך מארץ
מצרים אראנו
נפלאות׃
|
|
16 | יראו גוים ויבשו
מכל גבורתם ישימו
יד על־פה אזניהם
תחרשנה׃
|
|
17 | ילחכו עפר כנחש
כזחלי ארץ ירגזו
ממסגרתיהם אל־יהוה
אלהינו יפחדו
ויראו ממך׃
|
|
18 | מי־אל כמוך נשא
עון ועבר על־פשע
לשארית נחלתו
לא־החזיק לעד אפו
כי־חפץ חסד הוא׃
|
|
19 | ישוב ירחמנו יכבש
עונתינו ותשליך
במצלות ים
כל־חטאותם׃
|
|
20 | תתן אמת ליעקב חסד
לאברהם אשר־נשבעת
לאבתינו מימי קדם׃
|
|