| Chapter 2 |
1 | הנה על־ההרים רגלי
מבשר משמיע שלום
חגי יהודה חגיך
שלמי נדריך כי לא
יוסיף עוד
לעבור־בך בליעל
כלה נכרת׃
|
|
2 | עלה מפיץ על־פניך
נצור מצרה צפה־דרך
חזק מתנים אמץ כח
מאד׃
|
|
3 | כי שב יהוה
את־גאון יעקב
כגאון ישראל כי
בקקום בקקים
וזמריהם שחתו׃
|
|
4 | מגן גבריהו מאדם
אנשי־חיל מתלעים
באש־פלדות הרכב
ביום הכינו
והברשים הרעלו׃
|
|
5 | בחוצות יתהוללו
הרכב ישתקשקון
ברחבות מראיהן
כלפידם כברקים
ירוצצו׃
|
|
6 | יזכר אדיריו יכשלו
בהלכותם ימהרו
חומתה והכן הסכך׃
|
|
7 | שערי הנהרות נפתחו
וההיכל נמוג׃
|
|
8 | והצב גלתה העלתה
ואמהתיה מנהגות
כקול יונים מתפפת
על־לבבהן׃
|
|
9 | ונינוה כברכת־מים
מימי היא והמה
נסים עמדו עמדו
ואין מפנה׃
|
|
10 | בזו כסף בזו זהב
ואין קצה לתכונה
כבד מכל כלי חמדה׃
|
|
11 | בוקה ומבוקה
ומבלקה ולב נמס
ופק ברכים וחלחלה
בכל־מתנים ופני
כלם קבצו פארור׃
|
|
12 | איה מעון אריות
ומרעה הוא לכפרים
אשר הלך אריה לביא
שם גור אריה ואין
מחריד׃
|
|
13 | אריה טרף בדי
גרותיו ומחנק
ללבאתיו וימלא־טרף
חריו ומענתיו
טרפה׃
|
|
14 | הנני אליך נאם
יהוה צבאות
והבערתי בעשן רכבה
וכפיריך תאכל חרב
והכרתי מארץ טרפך
ולא־ישמע עוד קול
מלאככה׃
|
|