| Chapter 3 |
1 | הוי עיר דמים כלה
כחש פרק מלאה לא
ימיש טרף׃
|
|
2 | קול שוט וקול רעש
אופן וסוס דהר
ומרכבה מרקדה׃
|
|
3 | פרש מעלה ולהב חרב
וברק חנית ורב חלל
וכבד פגר ואין קצה
לגויה יכשלו
בגויתם׃
|
|
4 | מרב זנוני זונה
טובת חן בעלת
כשפים המכרת גוים
בזנוניה ומשפחות
בכשפיה׃
|
|
5 | הנני אליך נאם
יהוה צבאות וגליתי
שוליך על־פניך
והראיתי גוים מערך
וממלכות קלונך׃
|
|
6 | והשלכתי עליך
שקצים ונבלתיך
ושמתיך כראי׃
|
|
7 | והיה כל־ראיך ידוד
ממך ואמר שדדה
נינוה מי ינוד לה
מאין אבקש מנחמים
לך׃
|
|
8 | התיטבי מנא אמון
הישבה ביארים מים
סביב לה אשר־חיל
ים מים חומתה׃
|
|
9 | כוש עצמה ומצרים
ואין קצה פוט
ולובים היו
בעזרתך׃
|
|
10 | גם־היא לגלה הלכה
בשבי גם עלליה
ירטשו בראש
כל־חוצות ועל־
נכבדיה ידו גורל
וכל־גדוליה רתקו
בזקים׃
|
|
11 | גם־את תשכרי תהי
נעלמה גם־את תבקשי
מעוז מאויב׃
|
|
12 | כל־מבצריך תאנים
עם־בכורים
אם־ינועו ונפלו
על־פי אוכל׃
|
|
13 | הנה עמך נשים
בקרבך לאיביך פתוח
נפתחו שערי ארצך
אכלה אש בריחיך׃
|
|
14 | מי מצור שאבי־לך
חזקי מבצריך באי
בטיט ורמסי בחמר
החזיקי מלבן׃
|
|
15 | שם תאכלך אש
תכריתך חרב תאכלך
כילק התכבד כילק
התכבדי כארבה׃
|
|
16 | הרבית רכליך
מכוכבי השמים ילק
פשט ויעף׃
|
|
17 | מנזריך כארבה
וטפסריך כגוב גבי
החונים בגדרות
ביום קרה שמש זרחה
ונודד ולא־נודע
מקומו אים׃
|
|
18 | נמו רעיך מלך אשור
ישכנו אדיריך נפשו
עמך על־ההרים ואין
מקבץ׃
|
|
19 | אין־כהה לשברך
נחלה מכתך כל שמעי
שמעך תקעו כף עליך
כי על־מי לא־עברה
רעתך תמיד׃
|
|