| Chapter 3 |
1 | הוי מראה ונגאלה העיר היונה׃
|
|
2 | לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל־אלהיה לא קרבה׃
|
|
3 | שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר׃
|
|
4 | נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו־קדש חמסו תורה׃
|
|
5 | יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא־יודע עול בשת׃
|
|
6 | הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי־ איש מאין יושב׃
|
|
7 | אמרתי אך־תיראי אותי תקחי מוסר ולא־יכרת מעונה כל אשר־פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם׃
|
|
8 | לכן חכו־לי נאם־יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל־הארץ׃
|
|
9 | כי־אז אהפך אל־עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד׃
|
|
10 | מעבר לנהרי־כוש עתרי בת־פוצי יובלון מנחתי׃
|
|
11 | ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי־אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא־תוספי לגבהה עוד בהר קדשי׃
|
|
12 | והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה׃
|
|
13 | שארית ישראל לא־יעשו עולה ולא־ידברו כזב ולא־ימצא בפיהם לשון תרמית כי־המה ירעו ורבצו ואין מחריד׃
|
|
14 | רני בת־ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל־לב בת ירושלם׃
|
|
15 | הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא־תיראי רע עוד׃
|
|
16 | ביום ההוא יאמר לירושלם אל־תיראי ציון אל־ירפו ידיך׃
|
|
17 | יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה׃
|
|
18 | נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה׃
|
|
19 | הנני עשה את־כל־מעניך בעת ההיא והושעתי את־הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל־הארץ בשתם׃
|
|
20 | בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי־אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את־שבותיכם לעיניכם אמר יהוה׃
|
|